בנק לאומי
Bank Leumi le-Israel
בשנת 1902 יזם הרצל את הקמת חברת־הבת של חברת אוצר התיישבות היהודים בשם “חברת אנגליא פלשתינה“, שנועדה לפעול כבנק בארץ ישראל. היא נודעה בכינוי אפ“ק (ראשי תיבות של שמה הרשמי – Anglo-Palestine Company ) ומנהלה הראשון היה זלמן דוד לבונטין, ממייסדי ראשון לציון.
השלטונות העות‘מאניים הצרו את צעדיו של הבנק, היישוב היהודי לא היה מורגל להחזיר הלוואות, ולכן הייתה התפתחותו איטית וזהירה. באוגוסט 1903 נפתח סניפו הראשון ביפו, ושנה לאחר מכן – הסניף בירושלים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הורו התורכים לסגור את הבנק, אך אליעזר זיגפריד הופיין המשיך להפעילו מתוך הקונסוליה הספרדית בירושלים, בעוד לבונטין הקים סניף שלו באלכסנדריה.
הסניף הראשון בתל אביב נפתח ב־1923. שנה לאחר מכן פרש לבונטין מניהול הבנק ובמקומו מונה הופיין. בשנת 1931 שינה אפ“ק את שמו ל“בנק אנגלו־פלשתינה“, ובשנת 1951 הוא הפך לבנק לאומי.
הבנק העניק מימון לשורה ארוכה של מפעלים ציוניים מרכזיים, ובהם הקמת אגודת “השומר“, הערבויות להקמת תל אביב, מימון ארגון הג‘וינט בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, רכישת אדמות הכרמל, המימון להקמת האוניברסיטה העברית, הקמת נמל תל אביב ועוד.
(מתוך האוסף של יהודה ברלב)