"ניר" חברה שתופית להתישבות עובדים עברים בע"מ
.NIR" Jewish Agricultural Cooperative Labour Association Ltd"
ההחלטה על ייסוד ניר נתקבלה בוועידה החקלאית השנייה בשנת 1923, במטרה שתשמש כמסגרת ארגונית אשר מרכזת את כל משקי ההתיישבות העובדת ותאגידיהם הכלכליים. תקנות החברה אושרו שנה מאוחר יותר, ועד היום חברה בה 900 תאגידים חקלאיים. למנהלים הראשונים מונו אברהם הרצפלד, ליכטינגר, צבי לופט, א"מ קולר ולוי שקולניק (אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל). על התעודה חתומים: יהודה חורין, צבי לופט וצבי שריבר (שריב).
הון החברה הושתת על מניות בנות לירה מצרית אחת, שחולקו לשלושה סוגים: מניות יסוד שנועדו להקנות שליטה לחברת העובדים, ומקנות מחצית מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית; מניות חברים שחברי החברה חייבים לרכוש (לפחות אחת כל חבר) ומקנות מחצית מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית; מניות בכורה — מניות המשוללות זכות הצבעה והמקנות תשואה שנתית של 3% (ועד 5% בהנפקות מאוחרות יותר). חברים מתיישבים, חברים העומדים להתיישב ומשקים אשר יש להם רווח נקי, חויבו לרכוש מניות בכורה בערך מוגדר.
ההון העצמי היה אמור לשמש בסיס לגיוס הון נוסף – באמצעות אשראי חקלאי לזמנים ארוכים, לשם פיתוח המשקים הקיימים וייסוד משקים חדשים. ניר החלה לפעול בשנת 1928, במהלכה התקבלו 708 חברים והון המניות שלה הסתכם בדצמבר 1928 ב־ 844 לירות ארצישראליות.
לשם מימוש מטרותיה, הוקנו לניר זכויות מיוחדות בתקנוני הקיבוצים והמושבים החברים בה. לחברה ניתנה הסמכות לפסול כל החלטה של מוסד ממוסדות היישובים והתאגידים החברים בה, שנראתה לה מנוגדת ליסודות הקואופרטיביים.
ניר החזיקה במניות היסוד של חברות כלכליות המסונפות להסתדרות החקלאית, פיקחה על פעולותיהן של האגודות השיתופיות הקשורות בה וריכזה את הרכוש השייך ישירות להסתדרות החקלאית במקומות השונים. כך למשל מחזיקה ניר עד היום מניות בחברת שיכון ובינוי, שבעבר היתה שייכת לחברת העובדים. מניות הבכורה של ניר היו בין הראשונות שנסחרו בלשכת החליפין בתל־אביב (היום הבורסה לניירות ערך), החל משנת 1935.
הון החברה גדל משמעותית בשנות ה־30, כתוצאה מהנפקות שנרכשו בכספי יהודי גרמניה וצ'כוסלובקיה, באמצעות חברת "העברה", שהוקמה על פי הסכם בין גרמניה הנאצית להסתדרות הציונית. עד שנת 1945 גויסו דרך הנפקת מניות בכורה למעלה מחצי מיליון לא"י, והחברה נתנה אשראי של קרוב למיליון לא"י לגופים התיישבותיים.
(מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)