בנק המזרחי בע"מ
The Mizrahi Bank Ltd.
בנק המזרחי נוסד בשנת 1923 על ידי המרכז העולמי של תנועת המזרחי ומיום היווסדו גייס הבנק כספים באמצעות הנפקת מניות בארץ ובעולם. לשם כך נפתחו לשכות של הבנק ברחבי אירופה ובארצות הברית, שפעלו בקרב קהילות היהודים לשכנעם לרכוש מניות ולפתוח חשבונות בבנק בארץ ישראל. בהעדר בורסה, היתה זו דרך מקובלת באותה תקופה לגיוס הון וליצירת קשר בין אנשי תנועת המזרחי לבנק.
ההון הרשום של הבנק ביום היווסדו היה 50,000 לירות מצריות, והבנק נרשם בירושלים, או "ירושלם" כפי שנהגו לרשום אז את שם העיר.
בשנת 1963 החלו מניות הבנק להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
בשנת 1969 מוזג הבנק עם בנק הפועל המזרחי בע"מ, שנוסד בשנת 1928, לבנק המזרחי המאוחד בע"מ.
בשנות השלושים עוצבו מניות של חברות ארץ-ישראליות על ידי אמנים מ"בצלאל" בירושלים. תעודה זו, לדוגמה, עוצבה על ידי הרמן שטרוק, ששימש גם כדירקטור בבנק ובתוקף זאת אף חתום על התעודה.
פרופ' הרמן שטרוק (חיים אהרון בן דוד, 1876, ברלין – 1944, חיפה) נולד למשפחה חרדית. היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה. במקביל לעבודתו האמנותית השתתף שטרוק בפעילות ציונית, שבמסגרתה השתתף בקונגרס הציוני העולמי החמישי, שהתקיים ב-1901 בבזל.
על יצירותיו חתם בראשי התיבות חאב"ד: "חיים אהרון, בן דוד", בלוויית מגן דוד, אבל לא שכח לחתום גם בשמו הגרמני.
בשנת 1922 עלו שטרוק ורעייתו לארץ ישראל והתיישבו בחיפה.
בשנת 1922 עלו שטרוק ורעייתו לארץ ישראל והתיישבו בחיפה.
ב-1932, כאשר נחנך המוזיאון לאמנות בתל אביב היה שטרוק חבר בוועדת התערוכות בביתן שביריד המזרח. הוא תמך בתנועת בני עקיבא והיה חבר דירקטוריון של קק"ל. היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל.
פעילות מרכזית נוספת של שטרוק הייתה חידוש מוסד "בצלאל" הירושלמי בשנת 1934, בו שימש כחבר בוועד המנהל של המוסד. פתיחתו מחדש שיקפה את הפריחה התרבותית ואת השפעת האמנים שעלו מגרמניה בשנים אלו.