הנאמן לאג"ח של קבוצת לגנא, בעלת חובות בהיקף של 750 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, הגיש היום לבית המשפט בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים לכל חברות הקבוצה ■ רו"ח יהודה ברלב: "ייתכן שגורמים מחוץ לקבוצה או בתוכה זכו לכאורה בטובות הנאה"
הבלגן בקבוצת לגנא – שעד לאחרונה הייתה בשליטת אזורים של שעיה בוימלגרין – ממשיך לחגוג. בזמן שמחזיקי האג"ח בקבוצת חברות הנדל"ן נדרשים להסדרי חוב בהם יוותרו על מאות מיליוני שקלים, הגיש הבוקר הנאמן לאג"ח לגנא, רו"ח יוסי רזניק, בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים לכל החברות המשתייכות לקבוצה: לגנא הולדינגס, החברה הבת אנגל אירופה והחברה הנכדה אנגל משאבים .
קבוצת לגנא, שאת השליטה בה רכשה אזורים לפני שלוש שנים לפי שווי של 600 מיליון שקל (מאז איבדה הקבוצה 95% משווייה) נושאת כיום על גבה התחייבויות של כ-2 מיליארד שקל. החברה דיווחה בשנתיים האחרונות על הפסדי ענק, ולדוחו"תיה הוצמדה הערת "עסק חי".
היקף החובות המאוחד למחזיקי האג"ח בחברות הקבוצה עומד על 750 מיליון שקל, וכעת נראה כי הם מאסו בהתנהלות השערורייתית סביב סוגיית הסדרי החוב. מחזיקי האג"ח דורשים להעביר את המושכות לידי מנהל מקצועי, עו"ד רון בר ניר, שיפעל תחת צו של הקפאת הליכים מבית המשפט.
בינואר האחרון, נזכיר, התפטרה מנכ"לית לגנא, יעל מילר, לאחר שביוני 2009 היא התפטרה מתפקידה כמנכ"לית החברה הבת, אנגל אירופה, ונותרה כמנהלת של אנגל משאבים בלבד. במהלך החודשים האחרונים ניהלו מחזיקי האג"ח בחברות השונות מגעים להכנסת משקיעים במסגרת הסדרי חוב (קבוצת אלוביץ'-טאגור באנגל משאבים, וקונרד מוריס באנגל אירופה) אך המהלכים הללו עומדים בסתירה זה לזה, מה שמקשה על קידום ההסדרים.
"חשדות חמורים נגד מנהלים"
לטענת ברלב, עולים חשדות חמורים לגבי התנהלות נושאי משרה בחברה, מהימנות הדיווחים שנמסרו לציבור, ופעולות שבוצעו לכאורה בניגוד לחוק. ברלב גם מקדיש עמוד למנכ"ל החברה בשנים 2004-2007, מתי דב (ראה מסגרת), שנהנה מתנאי העסקה שכללו מענקים בגין פרויקטים שהוביל, הנפקות, גיוסי הון ועוד.
ממצאי הבדיקה של ברלב מציגים תמונה הכוללת משכורות עתק למנהלים, דיווחים לקויים לבורסה שלא שיקופו את פעילות ומצב החברה, ושרשור של חברות שבוצע על מנת ליצור מספר רב ככל האפשר של הנפקות.
"מרבית הפרויקטים שהיו בידי החברה במועדי הנפקות אג"ח, ובפרויקטים שנרכשו מכספי ההנפקות התבררו במהלך השנים 2007-2008 כחסרי כדאיות כלכלית או בעלי ערך נמוך מזה שדווח עליו", כותב ברלב. "האמור עשוי להעיד על קיומם של גורמים מחוץ לקבוצה או בתוכה שזכו לכאורה בטובות הנאה כלשהן".
גם המשקיעים בלונדון נפגעו
מהדו"ח עולה כי בכל הקשור לעסקי הנדל"ן במזרח אירופה, לקו המשקיעים, האנליסטים והרגולטור בישראל בהיעדר מושג לגבי הקורה בשטח. חברות הדירוג העניקו לחברות מקבוצת לגנא דירוגי אשראי גבוהים, ואילו מעריכי השווי לא היססו להצמיד להן תג שווי של למעלה מחצי מיליארד שקל לכל אחת, הערכות שנראות כיום הזויות, במקרה הטוב.
אבל לא רק המשקיעים בישראל הפסידו את כספם באנגל: בדצמבר 2005 השלימה אנגל מזרח אירופה (EEE) הנפקה בבורסת ה-AIM בלונדון בה היא גייסה 243 מיליון שקל לפי שווי חברה של 768 מיליון שקל (היום היא שווה 6 מיליון שקל בלבד). מהדו"ח עולה שפרויקטים רבים שהוצגו בהנפקה נמכרו או ננטשו, לעיתים ללא הסבר למשקיעים.
חברות הקבוצה ממשיכות לאבד נכסים, לעיתים במחירי "שחיטה" ובפעמים אחרות בשל דרישת הבנקים. בחלק מהפרויקטים לא משולמים המיסים לרשויות מקומיות, וגם הן מאיימות בחילוט נכסים.
מאת אבי שאולי, גלובס, 23.03.2010