בית המשפט הכלכלי הכריע באופן תקדימי כי בעל מניות של חברת אם יכול לתבוע תביעה נגזרת את מנהלי חברת הבת. "במציאות העכשווית של המשק הכלכלי בישראל הסובל מריכוזיות לא מעטה אין להציב מכשולים טכניים ובירוקרטיים בפני בעלי מניות המיעוט", קבע השופט
דו"ח הביקורת של משרד ברלב ושות', רואי חשבון, שעסק בפרשת ההלוואות בחברת מנורה מבטחים ייחשף בחלקו, כך קבע היום (ד') שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב.
במסגרת ההחלטה הכריע השופט בסוגיה משפטית שעד היום לא קיבלה מענה בחוק ובפסיקה הישראלית, וקבע כי בעל מניות של חברת אם (מנורה החזקות במקרה הזה) יוכל לתבוע את מנהלי חברת הבת (מנורה ביטוח) במסגרת של תביעה נגזרת.
התביעה במקרה הזה היא של בעל מניות במנורה החזקות, יונתן בן עמי, שהגיש בפברואר האחרון תביעה נגזרת כנגד המנכ"ל לשעבר ארי קלמן, ומי שהיה המשנה למנכ"ל, ירון דוויק. המשמעות של תביעה נגזרת היא מתן אפשרות לבעל מניות להגיש בשם החברה (ובמקומה) תביעה נגד נושאי משרה בתוכה. התביעה הוגשה כבר בפברואר 2010 אך היא נמחקה מכיון שהנתבעת אז היתה מנורה החזקות, ולא חברת הבת מנורה ביטוח שרלוונטית לתיק. לאחר המחיקה הוגשה התביעה בשנית.
בן עמי טען בתביעה, באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, כי הפרשה הסבה לחברה נזק של עשרות מיליוני שקלים. ביולי שנה שעברה הטיל המפקח על הביטוח קנס של 14 מיליון שקל על החברה, בנוסף לקנס אישי בגובה 400 אלף שקל נגד קלמן אישית, בגין אחריותו לאירועים.
דו"ח ביקורת שערך המפקח העלה כי בתקופה שבין ינואר 2005 לבין מרץ 2007 העניקה החברה הלוואות בשעבוד פוליסות ביטוח חיים, מבלי שהחברה קיבלה בטוחות מספקות להבטחת פירעונן. במהלך תקופה זו, העמידה החברה הלוואות מיוחדות בהיקף של 150 מליון שקל ההלוואות המיוחדות נרשמו בדיווחי החברה כהלוואות מפוליסות ביטוח חיים וניתנו מכספי תיק המשתתף ברווחים.
אך כאמור ההכרעה של בית המשפט במקרה הזה היא עקרונית ורחבה הרבה יותר מהמקרה הספציפי. הבקשה של התובע היתה נגד חברת מנורה ביטוח לחשוף את החלקים החסויים של הדו"ח. השאלה המרכזית שהשופט היה צריך להחליט לגביה, היתה האם בעל מניות בחברת האם יכול להגיש תביעה נגזרת נגד חברת הבת, הליך שנקרא "תביעה נגזרת כפולה".
האפשרות הזאת אינה קיימת בחוק וגם לא בשינויי החקיקה האחרונים שעברו במסגרת חוק החברות, וכדי להגיע לתוצאה הרצויה בעל מניות היה צריך לעשות מעין "הרמת מסך" לחברות.
הפסיקה בארה"ב הכירה במוסד המשפטי המתקרא "תביעה נגזרת כפולה", במסגרתה יכול בעל מניות בחברת האם לתבוע בשם חברת הבת (ואף ניתן לתבוע חברה נכדה מקרים מסויימים). בתי המשפט בישראל לא הכריעו עד היום להכריע בסוגייה באופן מפורש וישיר, וההתייחסויות בפסיקה נעשו בלי שהסוגייה זכתה להכרעה ישירה.
"סבורני שבעידן העכשווי ישנה חשיבות להכרה בתביעה הנגזרת הכפולה בדין הישראלי באותם מקרים שקשה ואף בלתי אפשרי להפריד בין שתי החברות", קבע השופט כבוב, "בעל מניות מיעוט המחזיק במניות חברת האם עלול למצוא עצמו בפני חסמים ומכשולים טכניים המונעים ממנו למצות את זכויותיו עפ"י הדין, כולל הזכות להגיש תביעה נגזרת – באותם מקרים בהם ברור שהנזק שנגרם לחברת הבת עקב מחדלים וכשלים ואף המקרים של חשש למעשים פליליים- עלול להשפיע על ערך המניות של חברת האם, וכפועל יוצא מכך, לגרוע משווי מניותיו של בעל מניות המיעוט".
השופט התחבר לשיח הריכוזיות במשק הישראלי וכתב בהחלטה, כי "במציאות העכשווית של המשק הכלכלי בישראל, הסובל מריכוזיות לא מעטה, במסגרתה חברות ציבוריות רבות, ואולי רבות מדי, נשלטות על ידי בעל שליטה יחיד או קבוצת שליטה. במקרים כאלה אין להציב חסמים ומכשולים טכניים ובירוקרטיים בפני בעלי מניות המיעוט למיצוי זכויותיהם המוקנות להם בדין, ויש להבטיח שזכויות אלה תזכנה לעידוד ותמיכה כדי להגביר את היעילות והאפקטיביות של הפיקוח ותקינות הממשל התאגידי".
למרות הקביעה העקרונית הרי שהשופט מציין כי הוא אינו מתיימר לקבוע הלכה כללית בסוגייה אך העובדות במקרה הזה מצדיקות את הזכות לתבוע תביעה נגזרת בשם חברת הבת.
מאת מארק שון, כלכליסט,07.09.11