החשב הכללי לשעבר טוען שניתן להילחם בשחיתות, אם יחליט ראש הממשלה להציב 30-20 איש בראש המוקדים הבעייתיים ביותר ויאפשר להם לנקות אותם בצורה יסודית במשך ארבע-חמש שנים
"אם השחיתות מאורגנת, מי מארגן אותה? התשובה היא שרשתות יכולות לקום מתוך אינטרס משותף, גם בלי יד מכוונת. עובדה שאנו רואים מקרי שחיתות מהם מעורבים עשרות וגם מאות אנשים". כך אומר החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה.
זליכה דיבר (ב', 28.3.11) ביום עיון של משרד ברלב ושות', רואי חשבון, בנושא ביקורת חקירתית. לדבריו, הנזק הכולל מעבירות השחיתות גדול מחיבור הנזקים שגורמת כל עבירה בפני עצמה. המחקר הכלכלי הוכיח, הוסיף, כי ככל שהשחיתות גדולה יותר, רמת החיים נמוכה יותר, וכי ניתן להסביר 40% מההבדלים בין מדינות באמצעות רמת השחיתות.
לדוגמא, אמר זליכה, ישראל היא המדינה הענייה ביותר במערב, עם 24% מהאוכלוסיה מתחת לקו העוני. בדנמרק שיעור העוני הוא 6%, ולכן השחיתות אחראית ל-7.2% מתוך הפער בין המדינות. ישראל היא גם המדינה המושחתת השנייה במערב, אחרי איטליה, כך שלדעת זליכה הקשר בין הנתונים ברור.
אחת התוצאות של השחיתות, הוסיף זליכה, היא פגיעה במנגנוני הבירור המשפטי של סכסוכים מסחריים. "אם משפט לוקח עשר שנים, פונים למנגנוני בוררות חילופיים – שהם יותר קיצוניים וההכרעות בהן פתוחות לשחיתות". בהקשר זה העיר זליכה, כי הצעתו של השר יעקב נאמן לחייב בוררות במקצת מהתיקים האזרחיים היא "הזויה".
המחקר מלמד, הוסיף זליכה, כי בנושא השחיתות יש רק שני איזונים אפשריים: או הרבה שחיתות ורמת חיים נמוכה, או מעט שחיתות ורמת חיים גבוהה. המחקר טוען שאין אפשרות לעבור בבת אחת מנקודה אחת לשנייה, אלא רק בעקבות משבר חיצוני וקיצוני מאוד.
ואולם, לדעת זליכה, נסיונו שלו כחשב הכללי הוכיח שניתן לקחת מערכת גדולה ולנקות אותה בצורה יסודית, אלא שמדובר בתהליך של ארבע-חמש שנים ויש צורך לנקות עשרות מערכות. הפתרון שהוא מציע:
"אם יהיה ראש ממשלה שזה באמת יהיה בראש סדר העדיפויות שלו, ולא רק בדיבורים בתקופת הבחירות, הוא יוכל לשים 30-20 איש בנקודות הבולטות ביותר – נציבות שירות המדינה, מינהל מקרקעי ישראל, הממונה על ההגבלים, משרד הפנים ועוד. כך אפשר יהיה לעשות שינוי יסודי בתוך ארבע-חמש שנים".
מאת איתמר לוין, news1 – חדשות מחלקה ראשונה, 28.03.2011