דויטשה פלשתינה בנק

דויטשה פלשתינה בנק
Deutsche Palästina-Bank

הבנק הגרמני בארץ ישראל, נוסד בשנת 1897 בתמיכת משרד החוץ הגרמני במטרה לתמוך אינטרסים של גרמניה במזרח ולתת תנופה לחדירתם של המתיישבים מגרמניה שהחלו לזרום לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19, ובקצב מוגבר פי כמה החל משנת 1904, עם העלייה השנייה. זאת לאחר מכבש לחצים שהופעל על ידי שגריר גרמניה באימפריה העות'מאנית.

הבנק השתלב בהצלחה בכלכלה הארץ ישראלית והתמודד מול הבנקים הזרים הנוספים שפעלו באותה התקופה: בנק אימפריאל עותומאן, בנק קרדיט ליונה, הבנק האגרו עותומאני, כמו גם בנק ולירו הירושלמי וחברת אנגלו-פלשתינה (אפ"ק). למעשה, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 פעלו בארץ-ישראל שבעה בנקים.

בשנת 1914 נקנה הבנק על ידי הבנק הגרמני המזרחי (Deutsche Orient Bank).

במאי 1902 נפגש הרצל בברלין עם מנכ"ל הדויטשה בנק והציע לרכוש את הדויטשה פלשתינה בנק בשם התנועה הציונית כתשתית למימון פעילותה בארץ-ישראל.

לפי הפרסום בעיתון הרשמי המנדאטורי, ממאי 1921, הוכרז על פירוק הבנק ומינוי "מפרק עסקים"

(Liquidator). יחד עם הבנק החקלאי הקיסרי העות'מאני (הבנק האגרו עותומאני), לו מונה "מסלק עסקים", מאחר ושני בנקים אלו הוכרזו כרכוש אויב.

(מתוך האוסף של יהודה ברלב)