באיטליה הדואר הוא המפעיל הסלולרי הכי גדול, בגרמניה הוא בדרך לשווק מזון, בשווייץ הוא נותן משכנתאות ובהודו הוא מוכר קרנות נאמנות וביטוחים ■ רק בישראל חברת הדואר שוקעת בקרבות בוץ פוליטיים שאין כל קשר בינם לבין טובת האזרחים
"דואר שלום. הייתי בסניף הדואר אואזיס ברמת גן בשעה 17:00. למרות שבשעות הפתיחה רשום שב–15 ביולי הסניף פתוח כרגיל – הסניף היה סגור. למה סגרו שם לפני הזמן? בנוסף, למה יש עכשיו תור של שעה בסניף ביאליק רמת גן?? עזבו את זה שקיצצתם את שעות הפעילות שלכם למינימום, כשגם קודם הייתם פתוחים בשעות מאוד לא נוחות. אז גם ביום היחיד שאתם מפרסמים שאתם פותחים בשעות הרגילות שלכם, הסניף סגור "?
באופן מפתיע, דף הפייסבוק של דואר ישראל, גוף שהיינו מצפים שגולשים ברשת החברתית לא יבזבזו עליו את זמן הגלישה היקר שלהם, זוכה לפופולריות עצומה בזמן האחרון. הסיבה העיקרית לכך היא פוסטים על גבי פוסטים שאזרחים כועסים מעלים במחאה על השירות שלו הם זוכים. זה לא קורה רק בדף הבית של הדואר אלא גם בעמודים האישיים: גולשים מעלים תמונות תקריב של דפים שעליהם רשומות שעות פתיחת סניפים שהדואר לא עומד בהן, תמונות של תורים ארוכים כאורך הגלות ותמונות של שורות ארוכות של אשנבים לא מאוישים. לעתים יש גם תלונות ספציפיות יותר, כמו תצלומים של מכתבים שהגיעו חודשים אחרי שנשלחו וחבילות שהגיעו עם תכולה חלקית .
מספר התלונות על דואר ישראל שמקבלים נציב תלונות הציבור והמועצה לצרכנות נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. שעות קבלה, זמני הגעה של דואר רגיל, דואר רשום וחבילות – וזמני ההמתנה הארוכים בסניפים – עומדים במוקד שלהן. זה לא חייב להיות כך. תוכניות ההבראה ורעיונות אחרים לפיתוח העסקי של הדואר נועדו לגרום לכך שתוך כמה שנים ניהנה מתמורות משמעותיות בתחומים שיוקר המחיה בהם נראה כעת כמעט בלתי פתיר. את השינויים האלה יכול להוביל דווקא הדואר, שנחשב במשך שנים לאחד מסמלי הניוון הכלכלי בישראל .
עם ניהול נכון ומנועי צמיחה חדשים, 750 סניפי הדואר הפרושים ברחבי ישראל יכולים לחזור להיות חלק משגרת יומנו. על פי תוכניות שנרקמו לאורך השנים, עשויים הסניפים האלה למשל להעניק שירותים בנקאיים מוזלים לאזרחים המעוניינים בכך, ולמשוך את המערכת הבנקאית לתחרות שאיש לא חשב שיכולה להיווצר בה. יוזמות שלא הבשילו עדיין לפיתוח מערכות מסחר אלקטרוני יכולים לאפשר לישראלים לייבא באופן אישי מוצרים שעלותם נמוכה משמעותית בחו"ל (בתנאי כמובן שגם הממשלה תעניק הקלות מכס). רעיונות להקמת מכונות אוטומטיות מחוץ לסניפים יכול להביא לכך שבשעות הערב באמצע השבוע ובימי שישי אנשים ימשכו מהמכונות חבילות גדולות, ובהן הרכישות שביצעו שבוע קודם לכן: סכיני גילוח שנרכשו באירופה בחצי מחיר, משחות שיניים, דיאודורנטים ומצברים לרכב. היכולת של הישראלים לארגן לעצמם משלוחים מוזלים כאלה מחו"ל ביעילות תורגש בכל המשק – התחרות מבחוץ תגרום למגוון יצרניות ורשתות קמעוניות להוריד מחירים .
חזון אחרית הימים הזה אינו חלום מנותק מהמציאות. הוא מעוגן בתוכניות אסטרטגיות שנטוו בעבר ונטוות בימים אלה עבור דואר ישראל. אלא שבשטח מהווה דואר ישראל בשבועות האחרונים זירה להתקוטטות פוליטית פנימית, ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנה עבור אזרחי ישראל. במקום לשלב את הידיים ולהגשים את החזון, עסוקים הפוליטיקאים והרגולטורים הרלוונטיים במלחמות אגו אינסופיות.
בחזית המאבק הזה נמצאים מנכ"ל הדואר בשלוש השנים האחרונות, חיים אלמוזנינו, ומולו יו"ר דירקטוריון הדואר, חזי צאיג. אבל כוחות גדולים יותר ניצבים מאחורי כל אחד מהם. מאחורי אלמוזנינו ניצב יו"ר רשות החברות אורי יוגב, המשתייך למשרד האוצר. מאחורי צאיג ניצב שר התקשורת גלעד ארדן – הרגולטור האחראי על הדואר. שמונת חברי הדירקטוריון של הדואר מחולקים שווה בשווה במלחמה הזו: ארבעה מהם תומכים באלמוזנינו, שלושת האחרים תומכים בצאיג (צאיג עצמו הוא הרביעי) .
מלחמת הבוץ הזו התפוצצה בשבועיים האחרונים. בסוף יוני תקף ארדן את יוגב על כך שבמסגרת תוכנית "נבחרת הדירקטורים" יוגב אינו מאפשר לו למנות דירקטורים מטעמו לדואר. ב–9 ביולי שלח דירקטור בדואר, חיים קליין, מכתב ליוגב, בו התלונן על כך שצאיג פועל בישיבות הדירקטוריון להדחת אלמוזנינו ומנהל מגעים עם ההסתדרות מאחורי גבו של המנכ"ל – במסגרת המאבק עם עובדי הדואר.קליין טען גם שצאיג שכר את משרדו של רו"ח יהודה ברלב, המתמחה בביקורת חקירתית, כדי לבדוק את פעילות הנהלת הדואר ולמצוא עילות להדחת אלמוזנינו .
צאיג, כמובן, רואה את הדברים אחרת. "הגעתי לחברת הדואר לפני כחצי שנה, וידעתי שאני מגיע לחברה על סף פשיטת רגל כדי לנסות ולמנוע את קריסתה", אמר השבוע ל – Markerweek. " מיום הגעתי לחברה החל תהליך שיקום קשה וכואב. ברור כי תהליך כזה חושף לציבור את המחדלים הקשים שהיו בשנות ניהולם של קליין ואלמוזנינו, וברור כי הם חוששים מהמהלך ויעשו כל שניתן לחבל בו. על רקע זה יש לראות את מכתבו של קליין, שאין לו כל בסיס במציאות .
"קליין ואלמוזנינו נמצאים בתפקידם כמה שנים, והתוצאה של ניהולם היא שהדואר הגיע לסף פשיטת רגל. הציבור מרגיש על בשרו את תוצאות הניהול של שני אלו. מאות מיליוני שקלים של קרנות הפנסיה של הציבור הושקעו באג"ח של חברת הדואר ונמצאים בסכנת מחיקה."
יוגב הגיב למכתב במינוי בודק מיוחד ובאזהרה כי הוא עשוי לפתוח בהליך להדחת צאיג. חמישה ימים אחר כך פנה ארדן לסגן היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, במכתב שבו הכריז כי על אף שהדואר עומד על סף קריסה, יוגב אינו מאפשר לו לנקוט פעולות להצלת החברה. ארדן הגדיל לעשות והכריז כי בכל הנוגע לעימותים שבהם שרוי דואר ישראל – מול בעלי האג"ח שלו, ובכל הנוגע להדחת יו"ר הדירקטוריון – הוא מעוניין בייצוג משפטי נפרד משל רשות החברות. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אחד מהמכותבים על מכתבו של ארדן, אבל ספק אם היה לו זמן להתפנות לעשות סדר בגנון בדואר בשבוע שבו היה עסוק בנעשה בעזה – אלא אם הוא היה מעוניין באתנחתה קומית. ברקע העימות הפנימי הזה ניצב ועד העובדים של הדואר, הנלחם נגד הקיצוצים המאיימים עליו, ונוטה בימים אלה לצדו של צאיג .
על רקע מצבו הכלכלי הבעייתי של הדואר, הקטטה הזו מביאה לתהייה אם "שני הצדדים שנלחמים כאן הם בסך הכל שני כלבים רעבים שאין להם מספיק אוכל וזרקו להם עצם קטנה לריב עליה", כפי שמגדיר זאת בכיר לשעבר במשרד התקשורת. מצד אחד, אחרי רשות השידור, הדואר היא החברה הממשלתית היחידה הכפופה למשרד התקשורת – ולא מעט גורמים שהיו מעורבים בעבר ומעורבים בהווה בדואר העידו כי באופן מסורתי, החברה היא כר פורה לסידור תפקידים למקורבים. מהצד השני, בניגוד לחברת החשמל, למשל, הדואר מעולם לא סיפק כר נרחב של משרות בעלויות שכר גבוהות, וחלק ניכר מהתפקידים ש"סודרו" היו של פקידים זוטרים .
תקדים שישפיע על חברת החשמל
המלחמה הפנימית הזו בדואר התרחשה בזמן שבמקביל נאלצה החברה להתמודד עם איום חיצוני חסר תקדים, שעשוי להשאיר הן את אלמוזנינו והן את צאיג עם סמכויות מקוצצות. בעלי האג"ח של הדואר עתרו השבוע לבית המשפט בבקשה להסדר נושים ופתיחת הליכי הבראה בחברה. נציגי הציבור הישראלי, שכ–400 מיליון שקל מכספי החיסכון שלו ניתנו כהלוואה לחברת הדואר, דורשים שרואה החשבון אייל גבאי יבדוק מטעמם את מצב הדואר ויפעל לגיבוש תוכנית הבראה עבורו שתאושר על ידי בית המשפט. הם דורשים שהדואר יתחיל להיות מנוהל כחברה חדלת פירעון. בפנייתם מסתמכים בעלי האג"ח על בדיקה שביצע עבורם שרון זאורבך מחברת MNS, שממנה עלה כי החל מהרבעון הראשון של 2015 לא תוכל החברה לעמוד בתשלומים לבעלי האג"ח. אם בקשתם תיענה, דואר ישראל עשוי להפוך לחברת השירותים הממשלתית הראשונה שנכנסת להסדר חוב (למעט אגרקסקו, בה המדינה לא היתה בעלת המניות הגדולה) .
"אנחנו רוצים להכניס את הדואר למסגרת שבה תחת פיקוח בית משפט לא ייפגעו מחזיקי האג"ח", אמר השבוע נאמן האג"ח של בנק הדואר, דן אבנון, מנכ"ל הרמטיק. "מצב הדואר הוא ייחודי. בעוד שמונה חודשים לא יהיה לדואר כסף לשלם לנו. מצד שני, להבדיל ממקומות אחרים שבהם החברות היו במצוקת מזומנים, יש לדואר נכסים שיכולים לאפשר לו לפרוע את חובותיו. מצד אחד זה מרגיע, אבל מצד שני זה מדאיג, כי אנו חוששים שהדואר ישתמש בנכסיו הקבועים כדי לפתור את הבעיות השוטפות שלו."
למה הכוונה? אתם מפחדים שהדואר ימכור סניפים כדי לשלם משכורות ?
אבנון: "משהו כזה. אנחנו חוששים שחלוקת הנכסים לא תיעשה באופן שוויוני, ודרושה כאן התערבות של בית המשפט. אנחנו לא רוצים להשתלט על הדואר. זה לא נכון שבית משפט ינהל את הדואר. אנחנו גם לא נכנסים למאבק בין הדואר לבין העובדים. אנחנו כן מבקשים הגנה מבית המשפט. היו לנו לא מעט שיחות לפני שניגשנו לבית המשפט. כמעט שנה אנחנו במגעים מול המנכ"ל, היו"ר ומשרד האוצר. אמרנו בשיחות האלה 'יש לכם תוכנית הבראה? אז תבטיחו לנו את איגרות החוב שלנו."
איך להבטיח? בשעבוד של נכסים ?
"כן, שעבוד זו אפשרות אחת, או במתן מעמד של חוב עם קדימות. וכך תוציאו אותנו מהמשחק. תחסכו בעלויות עורכי הדין שלנו ושלכם, ותחסכו את מינוי נציג בית המשפט. יותר מזה: הירידה בדירוג האג"ח מביאה לעליית הריבית (מצבו הפיננסי של הדואר הביא לכך שחברת הדירוג מידרוג הורידה את דירוג איגרות החוב שלו, מה שהביא לעליית הריבית שהוא משלם בכ–0.5%, ח"ע). אם יבטיחו לנו את האג"ח עם נכסים, הדירוג יעלה והריבית תרד."
הדרמה סביב הדואר טעונה במיוחד, מאחר שכל העוסקים בדואר בימים אלה מבינים שהכיוון שאליו יפנה הדואר יהווה תקדים, וישפיע עמוקות על הדרך שבה ילכו חברות ממשלתיות מפסידות אחרות – ובראשן חברת החשמל, על מיליארדי השקלים שהיא חייבת לבעלי האג"ח. סביר להניח שההתנהלות של כל הצדדים סביב האג"ח של הדואר מושפעת מכך: למדינה חשוב להבהיר כי העובדה שלחברה ממשלתית יש בעל בית עשיר לא מבטיחה דבר .
פחות דואר, יותר דוורים
הדואר הישראלי סובל מתהליך הידרדרות אטי כבר שנים ארוכות. הבעיה של דואר ישראל היא אותה הבעיה של חברות הדואר בכל העולם: פעילות הליבה שלהן, העברת מכתבים, מצטמצמת בקביעות לטובת התקשורת הדיגיטלית. כפי שמעיד הדו"ח של MNS, במדינות המערב יש ירידה שנתית של 3.8% בביקוש לשירותי דואר מסורתיים. עם זאת, בעוד אזרחי העולם מפסיקים לשלוח מכתבים, הם שולחים עם השנים יותר ויותר חבילות. חלק גדל והולך מהקניות שלנו עובר לאינטרנט, ועם כל הכבוד לכך שהרכישה נעשית אונליין, המוצר הנרכש חייב להגיע בסופו של דבר לבית הלקוח. היקף המכירות הקמעוניות בארה"ב השליש את עצמו בשנים 2006-2001, והיקף שילוח החבילות הגלובלי צמח ב–25% בשנים אלה .
בישראל נרשמת מדי שנה ירידה של 6% בכמות הדואר היחידני, כלומר דברי דואר רגילים הנשלחים במעטפות בודדות (לעומת דואר כמותי – מסמכים רשמיים הנשלחים על ידי גופים גדולים למספר גדול של יעדים, כמו חשבוניות הנשלחות בדואר על ידי החברות הגדולות וזימונים למילואים). אם לא די בכך, פתיחת שוק הדואר הכמותי – השוק הרווחי ביותר בפעילות הדואר – לתחרות, הביאה לכך שבתחום זה ירד נתח השוק של הדואר מ–78% ב–2010 ל–61% ב–2013. המתחרה הפרטית העיקרית כיום בדואר ישראל היא חברת מסר שבשליטת קיבוץ בארי, בר הפצה ואביב שיגור. הפרטת הדואר הכמותי פגעה בדואר ישראל לא רק משום שתחום זה רווחי יותר, אלא גם משום שחברות הדואר הפרטיות התחרו באזורים שבהם נמצאים ריכוזי האוכלוסיה הגדולים בישראל – ועל כן הפצת הדואר בהם פשוטה ורווחית יותר .
ובכל זאת, הכנסותיו של דואר ישראל גדלות משנה לשנה: מ–1.72 מיליארד שקל ב–2011 ל–1.78 מיליארד שקל ב–2012, ל–1.82 מיליארד שקל ב–2013. הסיבה לגידול בהכנסות היא בעיקר הצמיחה במספר החבילות. ועדיין, בשלוש השנים האחרונות הציג דואר ישראל הפסד נקי של 30 מיליון שקל במצטבר. מרווח נקי של 15 מיליון שקל ב–2012 הוא נפל להפסד נקי של 11 מיליון שקל ב–2013. הרווח EBITDA שלו נחתך בחצי: מ–109 מיליון שקל ב–2010 לתחזית לרווח של 51 מיליון שקל בלבד ב–2014 .
לצד ההתכווצות והתחרות בחלק מהפעילויות, המשקולת העיקרית על קופת הדואר היא העובדה שעלויות כוח האדם שלו גדלות בהתמדה. הוצאות השכר וההוצאות הנלוות להן הן 68% מסך הוצאות החברה. בחמש השנים האחרונות צמחו הוצאות שכר אלה ב–11% במצטבר. הסיבה לכך היא שכמו בחברות ממשלתיות אחרות, העובדים מוגנים היטב על ידי חוזים קיבוציים שמבטיחים העלאה קבועה בשכרם וועד לוחמני שמונע תוכניות פיטורים והתייעלות .
לדברי גורמים בחברת הדואר, בשש השנים האחרונות, בזמן שכמות הדואר המחולקת קטנה ב–40%, קלטה חברת הדואר 910 דוורים חדשים. הניסיונות של הנהלת הדואר לארגן מחדש את אזורי החלוקה בהתאם לכמויות הדואר הפוחתות נתקלו בהתנגדות הוועד. במקביל, עדכוני השכר האוטומטיים בעקבות הסכמי העבודה מביאים לצמיחה של עשרות מיליוני שקלים בשנה בהוצאות השכר .
ובכל זאת, ההידרדרות של הדואר אינה גזירת גורל. לחברת הדואר יש כמה נכסים נדירים שאין לאף חברה אחרת בישראל. פרישת הסניפים שלה ייחודית: ממרכזי הערים הגדולות ועד העיירות הנידחות ביותר, קשה למצוא בישראל נקודה שבה לא שוכן סניף דואר. הפרישה הזו היא חלומה הרטוב של כל רשת קמעונית. בנוסף לכך, היכולות הלוגיסטיות של הדואר בהעברת סחורות הן נכס שאין לאף חברה אחרת בישראל. הרי צי החלוקה של הדואר יכול לשמש להעברה של הרבה יותר ממעטפות וחבילות קטנות .
עבודה שביצעה חברת הייעוץ האסטרטגי TASC השנה, שבה פורטו המהלכים שביצעו חברות הדואר ברחבי העולם בשנים האחרונות כדי להתמודד עם השינויים בשווקים, מאירה את האפשרויות הבלתי מוגבלות שניצבות בפני הדואר. כך, באוסטרליה ניתן כיום לרכוש בסניפי הדואר מוצרי אלקטרוניקה, ציוד משרדי, טלוויזיות ושתייה חמה. בבריטניה אפשר לקנות כרטיסי הגרלה ללוטו ולאסוף את הפרסים. הדואר האמריקאי מציע חנות מקוונת שבה נמכרים בגדים ומזכרות, ובדואר ההודי הותקנה מערכת לרכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית .
הדואר האיטלקי הוא המפעיל הסלולרי הווירטואלי המוביל במדינה עם נתח שוק של 50%. בגרמניה, בדנמרק ובארה"ב מתקיים מהלך של הכנסת סניפי הדואר לתוך עסקים אחרים, כמו סופרמרקטים ומאפיות, שבהם אפשר למצוא אשנבים המספקים שירותי דואר — מה שאיפשר סגירה של סניפים רבים. בקנדה מציע הדואר מערכת מקוונת המאפשרת תשלום של יותר מ–100 סוגי חשבונות שונים. הדואר הקנדי גם מציע שירות של לוח שנה שעליו מוצגים התשלומים, כדי שמשק הבית יוכל לבצע תכנון הוצאות .
בפינלנד ניתן לקבל מכתבים בפורמט אלקטרוני. בסינגפור ובאוסטרליה מציע הדואר איסוף חבילות אוטומטי. באוסטרליה רכשה חברת הדואר מחצית מחברת ההובלה הגדולה במדינה, ובבריטניה הפכה החברה הבת של הדואר לענקית אחסון ושינוע. בגרמניה הדואר נכנס בימים אלה לתחום משלוחי המזון, מתוך מטרה לאפשר קניות מזון מקוונות דרכה. בשווייץ מציע הדואר לעסקים קטנים הרוצים בכך מעטפת מסחר דיגיטלי מלאה – הקמת אתר, שילוח ואיסוף, ניהול החזרות, ניהול בילינג וייעוץ בנושאי מימון. בסינגפור המסחר האלקטרוני מהווה 25% מפעילות הדואר .
גם בתחום הפיננסים למשקי הבית, חברות הדואר בחו"ל מציעות שירותים רבים. בבריטניה מציע הדואר חסכונות, משכנתאות, שירותי אשראי ורכישת ביטוחים. בחלק מהסניפים יש גם כספומטים. באיטליה הדואר כמעט נהפך לחברת ביטוח: 57% מהכנסותיו מגיעים מהתחום. בהודו הדואר מוכר קרנות נאמנות, ביטוחים, תוכניות חיסכון והשקעה ושירותי מט"ח, ובשווייץ הדואר נותן שירותים להשוואת משכנתאות .
אל מול המהפכות האלה, הדואר הישראלי משתרך הרחק מאחור. אפשר לראות בו כיום ניצנים של פיתוח הזרוע הקמעונית, אך כ–1,200 מכשירי סלולר וכ–400 טאבלטים שמוכר הדואר בחודש הם הישג זניח לאור מספר הסניפים שלו. נראה שכל מי שהיה מעורב בעבר בעבודה עם הדואר שותף לדעה שמנוע הצמיחה העיקרי שלו צריך להיות בנק הדואר. אולם גם כאן, כל זרוע רגולטורית תורמת את חלקה לסרבול התהליך (ראו מסגרת) .
שרים התקשרו כדי למנוע פיטורי מקורבים
ההיסטוריה של הדואר עמוסה בתוכניות הבראה ותוכניות אסטרטגיות שלא יצאו אל הפועל. כבר ב–2002 שכרו משרדי התקשורת והאוצר את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי לצורך קביעת המתכונת לפתיחת שוק הדואר לתחרות. התוכנית שהוגשה אומצה על ידי הממשלה, שהחליטה להפוך את הדואר מזרוע שלטונית לחברה ממשלתית .
ב–2006 החלו חברת דואר ישראל והחברה הבת שלה, בנק הדואר, בפעילותן, ובסוף אותה שנה החליטה הממשלה לקדם את הפרטת הדואר. אלא שמשרד האוצר, בנק ישראל ומשרד התקשורת לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי דרך הפיקוח על בנק הדואר, וההפרדה בינו לבין דואר ישראל הביאה לכך שגם כשרשות החברות ניסתה לקדם את ההפרטה בסוף 2009 – משרד האוצר ורשות החברות לא אהבו את ההצעה. כך שבסופו של דבר לא הונפקו מניות ולא גויס הכסף הנדרש לטובת הפיתוח שהדואר היה זקוק לו .
אלמוזנינו מונה למנכ"ל הדואר לפני כשלוש שנים, בתקופת שר התקשורת משה כחלון. מינויו עורר אופטימיות, שכן הוא הגיע לדואר ללא קשרים פוליטיים ועם רקע נרחב במגזר הפרטי – אחרי ששימש כסמנכ"ל הכספים של חברת הביטוח הראל, סמנכ"ל הכספים של חברת ביטוח ישיר, ומשנה למנכ"ל דלק ישראל. בסוף 2011 הוא הגיש תוכנית הבראה ראשונית לכחלון, אך לא הרבה ממנה יצא לדרך. כחלון היה עסוק באותם ימים עד מעל לראש בענף הסלולר, ואלמוזנינו גילה מהר מאוד שכל תוכנית הבראה שכוללת פיטורים וניוד של עובדים מביאה לקרבות עם הוועד. ישיבות הנהלה פוצצו על ידי ראש הוועד, שמעון פרג'ון, שפלש לתוכן עם מגאפון, ואיומי שביתה נזרקו לחלל האוויר וגם מומשו .
לדברי בכיר לשעבר במשרד התקשורת, "אין יכולת לנהל את הדואר. במקום כזה, שנשלט על ידי ועדים ודיני עבודה שמגנים על מקום העבודה, הדיון המקצועי לגבי הבראת הדואר הוא וירטואלי. לדואר אין שאלטר כמו לוועד של חברת החשמל או נמל אשדוד. זה לא שאם תגיד לאנשים 'ממחר אתם לא תקבלו את דו"חות החנייה שלכם בדואר הביתה' הם ייצאו לכיכר להפגין. ועדיין, בגלל הכוח הפוליטי של הוועד, כל פוליטיקאי יעשה הכל כדי שההבראה הזו לא תיפול בקדנציה שלו ".
תוכניות ההבראה של אלמוזנינו נסובו סביב מוקדי חוסר יעילות הידועים כבר שנים ארוכות: חוסר הצורך בחלוקת יומיומית של הדואר לאור הירידה בנפח הדואר; ההגדרה הלא יעילה של אזורי החלוקה – שוב מאותה הסיבה; וזמני הפתיחה הלא נוחים של הדואר, שפתוח בשעות הבוקר, אף שאנשים עובדים בדרך כלל מתפנים להגיע לסניף רק בשעות הערב; וכמובן, הרצון לקצץ כ–1,200 מתוך 6,500 עובדי הדואר. גורמים באוצר אמרו השבוע כי "הסתדרות העובדים לחצה על האוצר לפטר את חיים מהיום שבו נכנס לתפקיד, וזה מה שעומד לזכותו בסיפור הזה ".
ב–2012 זכה דואר ישראל לדו"ח חריף מצד מבקר המדינה, שביקר את העיכוב בקידום התחרות בשוק הדואר שעליה החליטה הממשלה – עיכוב שפגע בתמריץ ההתייעלות לדואר. המבקר העיר שלחברת הדואר אין תוכנית אסטרטגית עסקית רב־שנתית, ועל כן היא אינה פועלת לפתח כיווני פעולה חדשים. הוא העיר כי אין למשרד התקשורת נתונים עדכניים על שוק הדואר, והזהיר מפני חדלות הפירעון המתקרבת. המבקר הזכיר כי ב–2011, למרות מצבה הכספי הבעייתי של החברה, אישר דירקטוריון החברה תוספות שכר בהיקף של כ–150 מיליון שקל, וכי יש בעיה בבקרה הפנימית של הדואר ל–2011–2010. חלק מדו"ח המבקר מתייחס לתהליכים שהתרחשו בדואר טרם מינויו של אלמוזנינו, אבל הביקורת הנוגעת להיעדר תוכנית אסטרטגית רלוונטית לתקופת כהונתו .
ב–2012 מונתה ועדת רייך על ידי משרד התקשורת כדי לבחון את שוק הדואר. בין ההמלצות שפירסמה הוועדה: צמצום ימי החלוקה, שינוי שעות החלוקה, סגירת סניפים, העלאת תעריפי המשלוח, מדידת זמני ההמתנה בתור בסניפים והרחבת התחרות, על ידי מתן אפשרות לחברות פרטיות להשתמש במרכזי החלוקה של דואר ישראל .
בתחילת 2013 נכנס לתפקידו שר תקשורת חדש, גלעד ארדן. לבקשת ארדן הגיש אלמוזנינו תוכנית הבראה מעודכנת בסוף אותה שנה. במקביל מינה ארדן את צאיג מקורבו לתפקיד היו"ר. צאיג, פעיל ליכוד, עבר בשנים האחרונות בין כמה תפקידים כמינוי פוליטי אישי: משה קצב מינה אותו למנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות ב–1997, ואהוד אולמרט מינה אותו ב–2005 למנכ"ל מרכז ההשקעות (במסגרת זו זכה צאיג להתייחסות מבקר המדינה, שתמה לגבי הניהול הלקוי של מרכז ההשקעות). בתפקידו הקודם כשר לאיכות הסביבה ניסה ארדן למנות את צאיג ליו"ר מליאת רשות הטבע והגנים, אלא שעמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון פנו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה למנוע את המינוי, מכיוון שנעשה בהליך לא תקין וממניעים פוליטיים לא ענייניים. צאיג נאלץ להמתין כמה שנים, ובתפקידו החדש ארדן כבר דאג למינויו כיו"ר הדואר .
גם הדירקטור שנלחם נגד צאיג, חיים קליין, ניצב במשטרה לשעבר ואחד מקציני המשטרה ששמם נקשר בעבר בשמו של הרב יאשיהו פינטו, היה בעבר מועמד פוליטי. שר התקשורת הקודם כחלון ניסה לקדם את מועמדותו לתפקיד יו"ר הדואר – אלא שקליין נפסל עקב חוסר ניסיון עסקי .
המתנגדים לאלמוזנינו מדגישים את מצבו הגדוע של השירות בדואר, את זמני ההמתנה הארוכים, את העלייה העצומה בתלונות הציבור על הדואר ואת העובדה שבביקורת פתע שערך בסניפים, צאיג גילה שקי דואר השוכבים חודשים ארוכים ואינם מחולקים. אך גורמים באוצר טענו השבוע כי הסיבה האמיתית לעימות היא העובדה שבמסגרת תוכנית ההבראה החל אלמוזנינו בקיצוצים חד־צדדיים, ללא הסכמות עם הוועד – מבלי להפר חוקים והסכמי עבודה. במסגרת זו פוטרו עשרה מנהלים מתוך שכבה של 35 מנהלים בכירים. אקורד הסיום של התהליך היה פיטורם של שני מנהלי מרחבים בדואר שנהנו מהגנה של המערכת הפוליטית: דב דעי, מנהל מחוז מרכז שמונה לתפקידו על ידי שרת התקשורת לימור לבנת, ומנהל מרחב דרום, פעיל ליכוד ותיק בשם אבי יצחק. בכירים באוצר נאלצו לעמוד מול פניות של שרים שדיברו על לבם למנוע את שני הפיטורים האלה .
אילולא הקרב הפוליטי המכוער הזה על השליטה בדואר, אפשר היה להיות אופטימיים לגבי עתידו. מקורבים למשא ומתן בין ההנהלה לעובדים גורסים כי יש התקדמות בחזית זו, וכי הוועד הלוחמני מתחיל להפנים שדרושות רפורמות כואבות. לפני כחודשיים הושלם מכרז לתוכנית אסטרטגית חדשה לדואר, בו זכתה חברת רותם אסטרטגיות, המגבשת בימים אלה תוכנית חדשה שתגדיר את מנועי הצמיחה העתידיים לחברה ואולי תוביל סוף־סוף לשינוי אמיתי. כל שנותר לקוות הוא שהגורמים הרלוונטיים יתעשתו, ויצליחו להוביל את חברת הדואר במסלול שיועיל גם לנו .
מועד עובדי הדואר נמסר: "כבר שלוש שנים מתריע ועד העובדים על מצבו החמור של הדואר ללא הואיל. הכישלון הניהולי שבא לידי ביטוי בחוסר פיתוח ובאי קידום תוכניות הבראה ממוקדות בוודאי שהחמיר את מצבו. ועד העובדים הודיע מתחילת הדרך כי כדי להבריא את הדואר, העובדים מוכנים לתרום את חלקם. אולם, נדרש כי תובא תוכנית כוללת לפיתוח והבראת הדואר. זאת במטרה שהעובדים בחברה לא יהיו היחידים שישלמו מחיר כבד על הכשלונות הניהוליים וכדי לייצר עתיד יציב לחברה ולעובדיה .
בחודשיים האחרונים מתנהל מו"מ בין הצדדים ואנו תקווה שנוכל להגיע להסכם שיביא להבראתו ופיתוחו של הדואר וליציבות תעסוקתית של עובדיו. אנו קוראים גם לממשלה למשרד האוצר ולבנק ישראל להסיר את החסמים העומדים בפני פיתוח בנק הדואר, כדי שיוכל להיות בנק חברתי שמספק שירותים רחבים לאותן אוכלוסיות שאינן מקבלות שרות מהבנקים המסחריים".
מאת חגי עמית, דה מרקר, 18.07.2014