אוצר התיישבות היהודים היה המכשיר הבנקאי של התנועה הציונית, שההחלטה על הקמתו  התקבלה כבר בקונגרס הציוני השני בשנת 1898.

בנימין זאב הרצל קבע: "המתיישב בארץ ישראל זקוק לאשראי ולא לנדבה". בצורה מעשית יותר דיבר  המנהל הראשון של החברה, זלמן דוד לבונטין: "המטרה היא להקים מוסד חוקי להסתדרות הציונות  שכוחו יפה לבוא במשא ומתן על חברות וממלכות, למען לרכוש בדרך רשמית לעם ישראל רישיונות,  זכויות וקונצסיות [זכיונות], הדרושים להתיישבותנו בארץ אבותינו. וכן להשיג אמצעים כספיים   לעבודות ציבוריות שיאפשרו התיישבות רחבה כאשר תבוא העת לכך ויוכשרו התנאים".

היעד הראשוני היה בנק בעל הון של 2 מיליון ליש"ט – הון רב באותם ימים.

מייסדי הבנק – ובהם מי שעתיד להחליף את הרצל בראשות התנועה הציונית, דוד וולפסון, והבנקאי  היהודי־הולנדי יעקובוס קאן – סברו שבסכום זה ניתן יהיה לרכוש את ארץ ישראל מידי האימפריה  העות'מאנית. בפועל גויסו 250,000 ליש"ט – סכום מכובד גם הוא.

אחרי אישור תקנות הבנק, נשלחו כרוזים ומודעות ליהודי העולם בהצעה להשתתף בהקמת המוסד  הכספי על ידי קניית מניותיו. רבבות יהודים רכשו את המניות, כאשר ניתן היה לשלם ב־ 80 תשלומים  – דבר שאפשר גם לדלי אמצעים לרכוש אותן. פיזור רב זה הביא לכך, שבפועל שלטה ההנהלה  באוצר התיישבות היהודים.

בסכום שהחברה גייסה נפתח עסק בנקאי בלונדון, אשר לא נחל הצלחה רבה. השקעתו החשובה  נעשתה בשנת 1902 , כאשר הוחלט להקים את אנגלו־פלשתיין קומפני (אפ"ק), העתידה להפוך  לבנק אנגלו־פלשתינה ולאחר מכן לבנק לאומי. השקעה נוספת נעשתה ב"בנק לפקדונות בלודז'", אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר בפולין שלפני השואה; החברה החזיקה במניות אלו עד  אמצע שנות ה־ 30 . אוצר התיישבות היהודים חדל לפעול כמוסד כספי בינואר 1934 והפך להיות חברה המחזיקה בשליטה בבנק אנגלו־פלשתינה; מניותיה הונפקו בלשכת החליפין בתל אביב בשנת  1936 . או.ה.ה איבד את השליטה בבנק לאומי לאחר משבר מניות הבנקים בשנת 1983.

התעודות מהסוג שלפנינו הודפסו בווינה והונפקו בשנים 1900 ־ 1904. למעלה מ־ 20% מהתעודות הונפקו ברוסיה והן נושאות בולי הכנסה רוסיים. בתעודה כאן ישנה הטבעה של בול הכנסה בריטי על  סך שילינג וחצי, מאוגוסט 1901. בתעודה מופיעה רשימת חברי מועצת החברה, ובראשם הרצל.  אחריו מופיעים 19 מראשי הציונות באותה עת, מרביתם ממרכז אירופה ומזרחה. לאחר מכן באה רשימת חברי מועצת המנהלים בראשותו של וולפסון.

התעודה מאפיינת תעודות של גופים עסקיים בארץ ישראל כפי שהודפסו עד סוף שנות ה־ 30 , עם  הדפסת חופה של מפת הארץ ועליה יישובים עבריים (המסומנים במגן דוד). בארבע קצוות התעודה  מופיעות תמונות של פעולות המאפיינות את היישוב היהודי: חקלאות, תעשייה, נמל ומתפללים בכותל  המערבי. על התעודה מופיעות חתימותיהם של חבר הנהלת החברה, היינריך רוזנבאום, ומזכיר  החברה, ג'יימס לווי. בשולי התעודה מופיעים שישה "טאלון עם קופאנים" (ספח עם תלושים) ממוספרים, לצורך קבלת דיבידנדים.

(מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)