טל: 03-5198000 | פקס: 03-5198001 | info@barlev.co.il

שחיתות לאומית ובינלאומית והונאות בניירות ערך

רווחתם של התושבים וקיומן של מדינות תלויים במידה רבה בכך שממשלותיהם – בכל הדרגים – פועלות לטובתם ולא לטובת עצמן, חבריהן ומקורביהן. שחיתות חותרת תחת יסוד חיוני זה של השלטון המקומי, המחוזי, הלאומי ואף הבינלאומי. השחיתות מובילה לקבלת החלטות הפוגעות בתושבים, במשק, בממשל ובמוסר. היא עלולה, למשל, להוביל לרכישת ציוד חיוני פגום, להקמת בניינים רעועים, לסלילת כבישים קטלניים, למינוי עבריינים למשרות ציבוריות ולקבלת החלטות שגויות הפוגעות באוכלוסיה ובאיכות החיים וגורמות לעיוות בהקצאת משאבים לאומיים.

לשחיתות פנים רבות, כמעט אין-סופיות: שוחד, טובות הנאה, הטיית מכרזים, מינוי קרובים, זיוף בחירות, מרמה, גניבה. ממשלות מתחייבות להילחם בה, אך לעיתים נגועות בה בעצמן. מפלגות אופוזיציה מבטיחות שיעשו זאת כאשר יחליפו את הממשלה הקיימת, אך לא פעם אנו עדים לפער במימוש ההבטחות כאשר הן מגיעות לשלטון, וזאת מסיבות של נוחות שלטונית או אחרות .

משרד ברלב הוא בעל ניסיון רב בסיוע לגורמי שלטון ואופוזיציה כאחת בהתוויית מדיניות למניעת שחיתויות, הן ברמת התכנון האסטרטגי והן במישור היישום הטקטי:

  • ייעוץ לגורמי ממשל בתכנון והפעלה של מערכות בקרה ואכיפה שמטרתן מניעה או החלשה של שחיתות.
  • מיפוי ואיתור של מעשי שחיתות, כימות הנזקים, זיהוי האחראים והמלצות למניעת הישנות האירועים.
  • בניית אסטרטגיה ארוכת טווח לביקורת חקירתית בגופי שלטון, שמטרתה למנוע מעשי שחיתות ולהיאבק באלו שהתרחשו.
  • מניעת זיופים בבחירות.
  • טיוב מערכי סייבר להתמודדות עם תופעת השחיתות.

המשרד עסק באיתור ומניעת שחיתות ברמה הלאומית במספר מדינות באסיה ובאפריקה ובבניית אסטרטגיה התואמת את המדינה. מטבע הדברים, מרבית פעילות המשרד בהקשר זה נעשית ללא פרסום.

הונאות בניירות ערך

חברות ציבוריות ומנהליהם ניצבות מול אתגרים רבים:

  • מול המשקיעים – למיקסום השקעתם בניירות הערך של החברה.
  • במישור העסקי – מול מתחרים, לקוחות, ספקים ונותני שירותים.
  • מול המאסדרים (רגולטורים), כולל גופי אכיפה ומיסוי, בישראל ומחוצה לה.
  • מול העובדים והמנהלים – בניהול, בפיקוח וביחסי עבודה.
  • מול מועצת המנהלים – לקביעה וליישום של מדיניותה.
  • מול העיתונות ומול המדיות החברתיות.

 

הביקורת החקירתית מסייעת לחברות ולמנהליהן להתמודד עם אתגרים אלו, כמו גם לרשויות אכיפה בהתמקדות באירועים מהותיים, מבלי לפגוע בפעילות הליבה של הגופים המפוקחים.

למשרד ברלב ניסיון בן שלושה עשורים בסיוע לחברות ציבוריות, לרשויות האכיפה ובהליכים משפטיים במישור המקומי והבינלאומי (במזרח התיכון, אירופה, צפון אמריקה, אפריקה ואסיה) באירועים נקודתיים ובשיפור מערכות הבקרה והאכיפה. ניסיון זה כולל סיוע פעיל באירועים  של גופים פיננסיים וחברות במגוון תחומי פעילות. הביקורת החקירתית מתבצעת בצמוד לייעוץ המשפטי ומשלבת מגוון רחב ומשולב של כלים, החל מהמסמכים החשבונאיים, דרך מודלים של ביקורת חקירתית וכלה בראיונות עם גורמים רלוונטיים.

זכוכית מגדלת

יצאו בשן ועין

מהו הנזק שגרמה הונאתו של ברני מיידוף? 50 מיליארד דולר? ואולי 65? או שמא 177? הסכום האמיתי כנראה לא ייוודע לעולם. יש לזכור גם את הנזקים העקיפים שנגרמו עקב ההונאה, החל מהחמרת הרגולציה, חוסר אמון של המשקיעים וכלה בנזקי שרשרת אצל המשקיעים כמו ארגוני צדקה שיכולותיהם הכספיות נפגעו באופן חריף והפגיעה התדמיתית שספגה רשות ניירות הערך האמריקנית.

המאמר מסביר מדוע כה קשה, וכנראה בלתי אפשרי לכמת את הנזק: יש לאתר ולשייך את ההשקעות והמשיכות שנעשו בידי אלפי לקוחות במשך 20 שנה, לא ברור מהן היתרות האמיתיות, יש אפשרויות רבות של הצמדת הסכומים לאורך השנים, יש לקבוע מה דינם של כספים שנמשכו ומיידוף הבטיח תשואות שונות למשקיעים שונים. גם לאחר קביעת הנזק וגם בהנחה שניתן יהיה להשיג סכומים משמעותיים לחלוקה לנפגעים, קיימים קשיים ניכרים בקביעת הזכאים ובחלוקת הכסף ביניהם.

אוסף המניות
בנק כללי

בנק כללי לישראל שכן בשנותיו הראשונות בבניין פלטין שברחוב אחד העם בתל אביב, אחד הבניינים המפוארים ביותר בעיר בעשורים הראשונים לקיומה. הבניין הוקם בשנת 1926 כבית מלון יוקרתי לתיירים, ומבנהו המפואר העניק לו את הכינוי "פלטין" – ארמון. אגדה אורבנית מספרת, כי כאשר שמע על הקמת המלון אחד המלונאים היהודיים הוותיקים של יפו, הוא הביע תמיהה: "שמענו שבונים בתים גדולים כאלה, אבל מאיפה יקחו פשפשים לכל החדרים?".

משפחת רוטשילד היא שושלת הבנקאים המפורסמת ביותר בעולם, וגם בישראל היה לה בנק – קטן אמנם, אך כזה שהתהדר בסמל המפורסם של היד המחזיקה חמישה חיצים. היה זה "בנק ארץ ישראל לתועלת האשראי", אותו רכש הברון אדמונד רוטשילד, נכדו של הברון הנדיב הידוע, מידי אלפונסו צבע בשנת 1965 ושינה את שמו לבנק כללי.

רוטשילד ראה את בנק כללי כאח תאום של בנק PRIVE שהיה בבעלותו בז'נבה, וטיפח אותו כבנק המתמחה בבנקאות פרטית, בעל סניפים בודדים, המייחד את שירותיו לקבוצת לקוחות נבחרים בעלי יכולות כספיות גבוהות. שמו של רוטשילד משך לקוחות, מקצועיותו אפשרה לבנק להעניק להם שירותים שהיו ייחודיים בנוף הבנקאי של ישראל והבנק גם נטל חלק במימון של פרויקטים לאומיים גדולים.

המנכ"ל הראשון של בנק כללי היה דוד שוהם, שלפני כן שימש כמנכ"ל הבנק לסחר חוץ – בנק שהיה בבעלות ממשלתית והעניק שירותים במטבע חוץ. הבנק לסחר חוץ שכן בסמוך לבנק ארץ ישראל לתועלת אשראי וסייע לו בתחום העסקאות במטבע זר; כאשר רכש רוטשילד את הבנק של צבע, הביא לבנק שלו, שכמובן שכן בשדרות רוטשילד בתל-אביב, את שוהם ועוד כמה פקידים בכירים.

בשנת 1997 נמכרה השליטה בבנק לקבוצת אינווסטק מדרום אפריקה, ולאחר מכן, בשמו החדש יובנק, לשליטת קבוצת הבנק הבינלאומי.

(מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)

 

דילוג לתוכן