טל: 03-5198000 | פקס: 03-5198001 | info@barlev.co.il

סייבר כלכלי

בשנת 2009 הקימה ארצות הברית פיקוד סייבר במסגרת הכוחות המזוינים שלה – סימן ברור לכך שמדובר בחזית צבאית לכל דבר. כיום ברור שזוהי גם חזית אזרחית לכל דבר ושהסכנות בתחום הסייבר ניצבות בפני העורף לא פחות מאשר בפני הכוחות הלוחמים. גם בעיתות שלום מבוצעות מתקפות סייבר על בסיס יום-יומי נגד חברות קטנות וגדולות, בכל מגזרי המשק – החל מחברות חשמל ובתי חולים, דרך בנקים וכלה בתקשורת. יש תוקפים העושים זאת למען ה"כיף"; אחרים רוצים לסחוט תשלום בעד שחרור מידע גנוב; וגם מדינות זרות פוגעות בחברות עסקיות.

הנזק של מתקפת סייבר עלול להיות עצום, הן כלכלי והן תדמיתי. הגישה הנכונה להתמודד עם מתקפות אלו היא לצאת מתוך הנחה שכל ארגון עלול ליפול קורבן להן, ולכן כל גוף חייב להיות מוכן לקראתן ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע אותן ולצמצם את נזקיהן. משרד ברלב מציע מגוון רחב של שירותים בתחום הגנת הסייבר.

עריכת סקרי סייבר לגיבוש אסטרטגיית הגנה בארגון:

  • בניית תרחישי הייחוס ועדכונם התקופתי (מי התוקף, על מה הוא עלול לאיים, מהיכן יתקוף, איזו חולשה הוא ינצל) בנוגע לאיומים האפשריים על המידע ועל תשתיות התקשורת הארגוניות.
  • פיתוח מדיניות פנים-ארגונית לניהול אירועי הסייבר: אפיון מרכז תפעול אבטחת המידע (SOC) הארגוני, יצירת סדר פעולות בעת מתקפה, הגדרת אחריות בעלי התפקידים בארגון.
  • פיתוח תפיסות המשכיות עסקית כדי להבטיח את פעילותו גם בעת מתקפה.
  • תרגול התנהלות ארגונית במרחב הסייבר במטרה לחשוף נקודות תורפה ולמנוע מתקפות.

 

חקירת תקריות ותקיפות סייבר:

  • כימות הנזק הכספי והערכת החשיפות הנגרמות בעקבות האירוע.
  • הבנת אופן פעולתו של התוקף כאשר התקרית מתגלה רק לאחר סיומה.
  • חקירת עבירות, פשעים, הונאות ומעילות אשר בוצעו באמצעות טכנולוגיות המידע או בעזרתה.
  • חוות דעת מומחה לבתי משפט ולהליכים משפטיים, עם דגש על הפן הכלכלי והחשבונאי.

 

ביקורת מערכות מידע, בדגש על מערכות פיננסיות:

  • בחינת ההתאמה של מערכות פיננסיות להתמודדות עם האיומים הכלליים והנקודתיים.
  • בדיקה האם תפיסת הגנת הסייבר בארגון עומדת ברגולציה ובתקינה הישראליות הרלוונטיות.
  • בחינת הפיתוח והרכש של מערכות מידע פיננסיות פנים-ארגוניות, הטמעתן ותחזוקתן אל מול איומי הסייבר.

 

הטמעת מערכות ייעודיות לתחקור נתונים וזיהוי אנומליות:

  • מערכות לביצוע חקירות מחשב על מילות מפתח ואיתור חריגים.
  • מערכת לזיהוי הונאות בארגונים.

זכוכית מגדלת

כיצד הקורונה עזרה לחקירה

ההתקדמות הטכנולוגית שיצרו מגבלות הקורונה סייעו לצוות ביקורת חקירתית ישראלי בביצוע חקירה חובקת מדינות של מעילה בחברת נדל"ן גרמנית, בה קרוב משפחה של הבעלים מעל ב-15 מיליון אירו. למרות שלכאורה היה קשה מאוד לבצע חקירת חוצת-גבולות בימים בהם גבולות רבים נסגרו, הצוות הצליח דווקא להיעזר במצב החדש.

החלטות מהירות של בתי המשפט באירופה, בדיונים שנערכו בפלטפורמות דיגיטליות, חסכו זמן יקר של תיאומים בין גורמים שונים במדינות שונות. לצוות הביקורת הייתה יכולת לערוך בו ביום תשאולים ידידותיים בפלטפורמות דיגיטליות, על מסמכים חשבונאיים שהועלו דיגיטלית באותה עת במספר מדינות, ולקבל תשובות מיידיות מגורמים מקצועיים באותן מדינות והוספת מסמכים רלוונטיים. כמו כן, נחסכו זמן ומשאבים משום שלא ניתן היה  לשנע את צוות הביקורת בין המדינות.

אוסף המניות
המשביר

המשביר היה המוסד הכלכלי הראשון של העובדים בארץ ישראל.

הוא נוסד בדגניה ביוזמתו של מאיר רוטברג, מנהלו הראשון, בשנת 1916. את שמו טבע ברל כצנלסון, מנהלו השני, על פי ספר בראשית (מ"ב, ו): "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ".

המוסד החדש נועד למכור מצרכי מזון לפועלים במחירי עלות, על רקע המשבר אליו נקלעו היישובים היהודיים והרעב ששרר בשל מלחמת העולם השנייה. בתמורה קיבל המשביר מהיישובים העבריים בגליל את תוצרתם, אותה מכר, ללא כוונת רווח, לציבור הנזקק ללחם ביישובים העירוניים.

במאמרו משנת 1919, כותב א"ד גורדון ["שותפות טבעית (לבירור תפקידו של 'המשביר') " ]: "… עיקר תפקידו של 'המשביר' כפול, … : מצד אחד, הספקה לעובדים את הדברים הנחוצים להם לצרכי חייהם ועבודתם, החל מצרכי המזון ומכלי העבודה היותר פשוטים וגמור בבהמות והמכונות; ומצד שני, מכירת פרי עבודתם של העובדים. או – על פי נוסח אחר, שנשמע במועצה – 'המשביר' ממלא את התפקיד המסחרי בחיים הכלכליים של העובדים, ובדרך זו הוא בא לשחרר את העובדים מענייני מסחר וקניין, מענייני מקח-וממכר. "

ההון הראשוני להקמת המשביר הגיע משני גורמים: המשרד הארצישראלי – הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, ומניות שנמכרו לחברי הקונגרס הציוני. הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל ובעמק הירדן הקימה את המחסן הראשון של המשביר בדגניה א' ולאחר מכן הוקמו שני מחסנים בפתח תקווה ובחדרה.

עם תום המלחמה ותחילת העלייה השלישית, פנה המשביר לסיוע להתיישבות על ידי אספקת כלי בנייה וחציבה, כלים חקלאיים וזרעים לקבוצות ההתיישבות, לגדוד העבודה ולקבלנים בערים חדשות. בדומה למפעלי משק העובדים האחרים, נקט המשביר במדיניות של הרחבה מירבית של עסקיו, ובמקביל סייע למפעלים המשקיים האחרים. בשל מדיניות זו, שלא התחשבה בשיקולים כלכליים, נקלע המשביר למשבר קשה בשנים 1927 ־ 1926 . בעקבות זאת הוקמה ב־ 1930 חברה חדשה בשם "המשביר המרכזי".

תעודת המניות מעניינת בפני עצמה. כמקובל בתעודות של מפעלים ציוניים באותה תקופה, פרטיה הודפסו על גבי מפת א"י, אלא שבתעודה זו הודפסה מפת הגבולות שנקבעו בהסכם סייקס־פיקו עם תיקוני הגבול של 1921. המפה מכסה רק את צפון הארץ, שם צמחה "המשביר", וכוללת את ערי החוף: חיפה, עכו, צור, צרפת (המוזכרת במלכים א',י"ז,ח'-ט: "… קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם…"). על התעודה חתום מאיר רוטברג, מיוזמי הקמת ההסתדרות ומראשוני הפעילים בארגון ה"הגנה".

(מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)

דילוג לתוכן