טל: 03-5198000 | פקס: 03-5198001 | info@barlev.co.il

אוסף צבי ויהודה ברלב

בשנת 1980, בקורס בדיני תאגידים, שאל יהודה ברלב את המרצה כיצד נראית תעודת מניה. הלה לא ידע להשיב והציע לברלב לפנות לבנק שלו ולנסות להשיג תעודה שכזאת. ברלב הרים את הכפפה, ואז התברר שגם מנהל מחלקת ההשקעות בסניף לא ראה מניה מימיו. ברלב מילא את הטפסים הדרושים ולאחר חודש קיבל את המניה – של חברת ארגמן. "התעודה הייתה מאוד מרשימה וזה עשה לי חשק להרחיב את האוסף", הוא משחזר.

זה היה הבסיס לאוסף המניות של יהודה ברלב ואביו, צבי ברלב ז"ל, המונה כיום אלפי תעודות ניירות ערך (מניות ואיגרות חוב) מהארץ ומהעולם: החברות הבורסאיות בתל אביב בעבר ובהווה, חברות שהיו מעורבות בהונאות ברחבי העולם ומניות הקשורות ליודאיקה. בלשון המקצועית תחום זה של אספנות קרוי "סקריפופיליה" – איסוף תעודות.

האוסף הוא ראי נדיר וייחודי לתולדות הכלכלה הארצישראלית והישראלית: מהבנקים הפרטיים הקטנטנים שפעלו בארץ בתקופה העות'מאנית ועד לחברות ההיי-טק של המאה ה-21. הוא מהווה מיני-קטלוג של התרמיות הגדולות בתולדות העולם וישראל, החל ממלך הגפרורים איבר קרוגר ועד אתי אלון והבנק למסחר. יש בו גם עדויות נדירות ומפתיעות לחלקם של היהודים בכלכלת העולם לאורך עשרות שנים.

ברלב מצביע, לשם הדוגמא בלבד, על כמה תעודות ייחודיות. איגרת חוב אשר מימנה הקמת בית כנסת בבלגיה בשנת 1856. מניות נדירות של חברת החשמל הארצישראלית משנות ה-1930. תעודה של בנק מזרחי אותה עיטר הצייר הנודע הרמן שטרוק. איגרת חוב של בנק אנגלו-פלשתינה שמימנה בעיסקה סיבובית את הקמת תל אביב ב-1909. מניה נושאת מגן דוד של קונצרן אי.גה-פארבן, שנים מעטות לפני שהפך לכלי רצחני בשואה. האוסף גדל בהתמדה, וברלב ישמח לענות לשאלות בתחום זה: info@barlev.co.il.

שאלות ותשובות נבחרות

חנה – מניית אגרובנק

שאלה: שולחת בזה צלום של אגרות החוב שבידי. האגרות רשומות  על שם אבי ז"ל.  אשמח לשמוע מה ניתן לעשות איתם. תשובה: על תעודות מניות ישנות

קרא עוד »

זכוכית מגדלת

הרמאים שנחשפו במשברים

משבר הקורונה הציף אירועי הונאות, שכנראה לא היו נחשפים ואולי לא היו מתרחשים אלמלא המגיפה – כפי שאירע במשברים בינלאומיים רבים בעבר. נסיונות הונאה של גניבת זהויות ושל מכירת מוצרים בדויים או ירודים, מאפיינים את תופעות ההונאה באסון ופוגעים ישירות בכיסיהם של הקורבנות. הנזק גדול בהרבה כאשר מדובר בהונאות בחברות ציבוריות או בתאגידים שיש לציבור עניין בהם.

משבר הקורונה היה אתגר מורכב לרואי החשבון והתאפיין גם בשבירת מוסכמות עסקיות וכלכליות. מתוך מאות מקרים הפחות-מוכרים לציבור ולאנשי המקצוע, בחרנו מספר אירועים בעלי מאפיינים דומים למשבר הקורונה. מאחורי כל אחד מהם עומדים אנשים שאיבדו את מטה לחמם, הונם ושמם הטוב. האירועים גרמו טלטלות עזות, כמו פשיטות רגל ותביעות פליליות וקריסה של משרדי רואי חשבון.

את המקרים המובאים במאמר ניתן לחלק למספר קבוצות: פעולות מרמה מן העבר הנחשפות בזמן משבר, השתלטות של נוכלים על עסקים במסווה של חילוצו מן המשבר, ומנהלים שהציגו בצורה שקרית רווחיות מתמשכת גם בזמן המשבר.

אוסף המניות
אוצר מפעלי-ים בערבון מוגבל

חברת אוצר מפעלי-ים בע"מ, הוקמה בשנת 1936. במילה "אוצר" הכוונה ל"בנק" *. אכן, החברה הוקמה במטרה לשמש חברת מימון להקמת נמלים עבריים בארץ ישראל ולתחזוקתם, עבור היישוב היהודי.

המטרה הראשונה היתה הקמת נמל תל-אביב , הנמל העברי הראשון בעיר העברית הראשונה.

בתחילת מאורעות 1936-1939, כאשר נמל יפו הושבת ונגרמה פגיעה קשה לכלכלת הישוב היהודי בארץ-ישראל, נתנו הבריטים הסכמתם לפתיחת מזח בצפונה של תל-אביב , שיאפשר פריקת הסחורות, ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט.

הרישיון ניתן ב- 15 במאי, 1936, לחברת אוצר מפעלי-ים בע"מ.

לצורך גיוס כספים מהציבור להקמת הנמל הוקמה החברה והציבור נקרא לרכוש את מניותיה.

לממשלת המנדט ולעירית תל-אביב ניתנו ב-1936 מניות שליטה (50% מן המניות, כיום מניות יסוד), ושאר המניות (מניות רגילות בנות 1 לא"י) נמכרו לציבור. המניות הרגילות הונפקו, בחלקן כמניות על-שם ובחלקן מניות למוכ"ז. לאחר הקמת המדינה הועברו מניות ממשלת המנדט לממשלת ישראל והחברה הוגדרה כחברה ממשלתית, כאשר תמצית הדוחות הכספיים שלה מתפרסמים באתר של רשות החברות הממשלתיות.

ב-21 בדצמבר, 1936, עם סיום תוכנית השנה לנמל הסירות, נערכה מסיבה חגיגית באולם התערוכה בתל-אביב. בכתבה שפורסמה בעיתון 'דבר', נכתב, כי קרוב ל-3,000 איש מילאו את אולם הקונצרטים של הוברמן בתערוכה, למרות הגשם השוטף שירד באותו ערב. בין אורחי הכבוד היו טוסקאניני ואשתו ומר הוברמן. לסיום, ניגנה התזמורת את "התקוה" ומזכיר אוצר מפעלי-ים – מר קורנפלד, עלה והכריז: "יחי נמל תל-אביב", וכל הקהל קרא אחריו.

נמל תל-אביב נפתח רשמית ב- 23 בפברואר, 1938. ב- 3 בנובמבר, 1965 הופסקו עבודות הפריקה והטעינה, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד.

חברת אוצר מפעלי-ים מנהלת את נמל תל-אביב מיום הקמתו, ומשנת 2001 אחראית על תהליך השיקום והפיתוח, במהלכו עוצב הנמל מחדש, והפך מאתר היסטורי למקום מפגש ובילוי חווייתי.

 

על התעודה חתום אליעזר זיגפריד הופיין (1881-1957), ששימש כנשיא החברה. הופיין, שימש כמנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה בשנים 1925-1947. הוא היה רואה חשבון בהכשרתו ולפי מנהג רואי החשבון באותה תקופה, נהג לחתום בעט בצבע ירוק. אולם, בתעודה מופיעה רק חתימתו המודפסת, אותה ניתן לראות גם על שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל, משנת 1948 (סדרת בנק אנגלו-פלשתינה).

* בדומה, ניתן השם ל: אוצר השלטון המקומי, אוצר התיישבות היהודים, אוצר החייל (שהפך לאחר מכן  לבנק אוצר החייל) ועוד.

 (מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)

דילוג לתוכן