Syria Ottoman Railway Company Limited
ארץ ישראל אינה משופעת בניירות ערך של חברות של מסילות ברזל, בלשון המעטה, בניגוד להנפקות במאה התשע עשרה, באירופה, אסיה, צפון אמריקה ואפריקה, שם הונפקו אלפי חברות של מסילות ברזל, גם אם לא היו שום מסילות מאחוריהן.
תעודת המניות שמוצגת כאן מגלמת בתוכה את סיפור הרכבת מחיפה לדמשק, הרצוף מהמורות פיננסיות, שתחילתן בשנת 1882, והמשכן עד לחנוכת המסילה בשנת 1905. מקטע קטן ממסילת ברזל זו זכה לכינוי "רכבת העמק".
בשנת 1882 ניתן הזיכיון בפעם הראשונה להנחת המסילה לקבוצת יזמים מביירות, שלא הצליחה להרים הנטל המימוני.
על פרסום הזיכיון השני מביא עיתון "חבצלת" (כ"א באדר תרמ"ט, 22.2.1889) פרטים ראשונים כדלקמן:
"מוטראן איפנענדי וחבריו מבקשים רישיום מאת הממשלה הרוממה לבנין מסילת ברזל מעכולדמשק. ולפי דברי מכה"ע היו"ל [=מניא כתב העת היוצא לאור] בעיר הבירה יש את נפשהממשלה למלא בקשתם, אך מפני כי עוד חברה אחרת דרשה רשיום כזה, נמסרו שתי הבקשותלקומיססיאן מיוחדת בבית מועצת שר המלחמה לחות דעתם למי משתי החברות האלה משפט בכורה".
ב-18 ביוני 1890 הוענק להעניק הזיכיון ליוסף אליאס, ערבי נוצרי מביירות ומהנדס במקצועו, שהקים עם האנגלי J R PILLING (החתום על התעודה), על בסיס הזיכיון, את החברה Syria Ottoman Railway Company Limited ב-30 ביוני 1892. בשלב זה הונפקו אגרות חוב בסך 105,000 £ בריבית של 6%.
ב"חבצלת" מיום י"ח בסיוון תר"ן (6.6.1890) נמצא הדיווח הבא, המפרט את התחייבותם של הזוכים במכרז:
"הוד מלכותו השולטאן יר"ה הואל לתת רישום כמאמר המלך מיוחד, לבנית מסילת ברזל מעכו לדמשק, דרך חיפה באניאס וחרן. בעל הרישיום הוא האדון הנכבד יוסף אליאס אפנדי מביירוט, והנותן כסף למלאכה הזאת הוא האדון פיללינג בריטי עשיר העומד בראש חברת עשירים מארץ בריטניא,.. עליהם להתחיל במלאכה הזאת, ולכלותה במשך שנתיים. אורך המסילה מעכו לדמשק היא מאה ושמונים קילאמעטער ועם מסילות צדדיות אשר יבנו לבאניאס ויתר הערים הנזכרות תעלה למאתים ושמונים קילאמעטער. זכות הנאה מהכנסת המסילה ניתן לבעלי הרישיום למשך תשעים ותשע שנים".
ב"חבצלת" מיום כ"ג בחשוון תרנ"ב (19.8.1892) התפרסמה כתבה (שצוטטה אף היא מעיתון "הצפירה") וכותרתה: "מסלת הברזל עכו-דמשק":
"בימים אלה השיג בית המסחר האנגלי J.R PILLING את הזכות מאת ממשלת תוגרמה לבנות מסלת הברזל מחוף עכו עד דמשק, אשר חוף חיפה אשר לו עתידות גדולות נשקפות כי יהיה ברבות הימים למקום מוצא ומבוא ראשי לתבואות הארץ ופריה. לדרומה של לשון ים עכו תצא המסלה הזאת ראשית לה בעכו וגם בחיפה. בדרך משם תתאחדנה במסלות והיו לאחת אשר תשתרע עד הר הכרמל ונסבה משם והלכה עד עמק יזרעאל והירדן, ויצאה המסילה לאורך צפון הנהר ונגעה בים כנרת ובאה עד הבשן [האזור מים כנרת ומזרחה ועד הר-הדרוזים] ועד דמשק […] כן המשפט לה לכרות לצורך עבודת המסלה עצים מיערי הממשלה חנם אין כסף. גם כל אדמת הממשלה דרך בה תעבור מסלת הברזל זאת תנתן להחברה בלי כל מחיר. גם חוף תוכל לתקן על לשון ים עכו לטובתה ולקחת מכל מאת כל המשליכים שם עוגן סכום קצוב לאוצרה. נוסף על כל אלה הזכות לה לתת צי ואני שיט במי טבריה."
כשנתיים וחצי לאחר תחילת ההכנות, בדצמבר 1892, התקיים בחיפה טקס הנחת אבן הפינה למסילה. הטקס החגיגי מתואר אף הוא ב"חבצלת" (י"א בטבת תרנ"ג 30.12.1892 ):
"ביום השלשה עשר לירח דעצעמבער, הונחה בעיר הזאת [חיפה] לרגלי הר הכרמל, אבן הראשה לבנין מסילת ברזל ממנה לדמשק. הגבירה פיללינג אשת ראש החברה אשר קבלה הרשיום לבנין המסילה הזאת, נתכבדה להניח את האבן בפני שר הפלך. כל פקידי הממשלה והמון אדם רב כחמשה עשר אלף אשר נאספו אל המקום ההוא."
המסילה מחיפה לנהר הירדן תוכננה להיות מושלמת עד סוף 1893 והקו כולו עד 1895, זאת על פי הדיווחים למשקיעים.
במרס 1893 גויסו עוד כ- 100,000£ בהנפקה של מניות (כדוגמת התעודה) ואג"ח. על מנת להמחיש המשמעות הכספית של סכום זה באותם זמנים, הרי ההון הרשום של בנק אנגלו –פלשתינה, שהוקם 9 שנים מאוחר יותר היה 40,000£ בלבד והוגדל עד ל- 120,000£ בשנת 1914.
באוגוסט 1894 נכנסה החברה האנגלית להליכי פירוק וחברה עותומאנית בשם זהה רכשה את 8 הקילומטרים שהצליחה החברה לסלול עד לפירוקה, מחיפה ועד מעט אחרי העיר נשר של ימינו.
בשנת 1898 נערך ניסיון מחודש לבצע את התכנית, שתואר ב"חבצלת" י"ב בשבט תרנ"ט 26.12.1898 :
"מסילת הברזל מחיפה לדמשק אשר הוחלה להבנות לפני שנים אחדות, ע"י חברה אנגלית,ומלאכתה שבתה מפני חסרון כסף, שבה להבנות עתה על ידי החברה ההיא בעצמה והיא תעבורעל בית שאן (בייסאן) אשר על שפת הירדן, ואשר היא עתה אחוזת אוצר פרטי אשר להוד מלכותו השולטאן יר"ה."
* הציטוטים מהעיתונים נלקחו מתוך מאמרם של יאיר ספרן ותמיר גורן/ "רישיום לבנין מסילת ברזל" מכתב העת עת-מול גיליון 185, ינואר 2006
(מתוך האוסף של יהודה ברלב)