טל: 03-5198000 | פקס: 03-5198001 | info@barlev.co.il

כספי טרור

בדומה לארגוני פשיעה, גם ארגוני טרור זקוקים למימון לביצוע פעולותיהם, וניתוק צינור הכסף מהווה אמצעי חשוב בסיכול פעולות טרור. הן אלו והן אלו צריכים להסתיר את פעולותיהם הפיננסיות, שלעיתים הן חוצות גבולות ואף יבשות. החומרה היתרה שבמימון הטרור באה לידי ביטוי בחוק הקובע, כי מדינת ישראל תוכל לשלול את אזרחותו של מי שמעורב בפעולות המימון – בדיוק כמו מי שמבצע את הפיגועים עצמם.

ארגוני הטרור פועלים בטכניקות של הלבנת הון לשם הסתרת הפעילים בהם, מקור הכספים המממנים את פעילויותיהם וייעודם של אותם כספים – וכך גם אדם וארגון תמימים עלולים להיות מנוצלים, שלא בידיעתם. המשימה עלתה מדרגה עם התרחבות השימוש במטבעות קריפטו (ביטקוין ודומיו). התשובה לכל אלו מצויה בגוף הבעיה: שימוש באותן טכניקות המשמשות למניעת הלבנת הון, ובאמצעות בעלי אותן מומחיות ומיומנויות.

משרד ברלב, מן המובילים בעולם בביקורת חקירתית בכלל ובמניעת הלבנות הון בפרט, עונה על צרכים אלו. לכך נוספו התשתית, הידע והניסיון הפרטניים שצבר המשרד בתחום מניעת כספי טרור. שירותי המשרד בתחום זה:

  • ייעוץ וליווי לגופים פיננסיים ועסקיים, למניעת ניצולם לצורך העברה והלבנה של כספי טרור – איתור וסגירה של פרצות העלולות לשמש, שלא מדעת, למימון ארגוני טרור ופעולותיהם.
  • ביצוע הכשרות והדרכות לעובדי ארגונים ממלכתיים ופרטיים בתחום מניעת כספי טרור.
  • סיוע לגופים ממלכתיים בארץ ובחו"ל במניעת העברת כספי טרור ובאיתור העברות שכבר בוצעו.

במשרד ברלב רואי חשבון וכלכלנים בעלי ניסיון בתחום, הן במסגרת פרויקטים בהם טיפל המשרד והן בפרויקטים ממלכתיים.

זכוכית מגדלת

"לא מצאנו שום עדות למעשה לא חוקי"

כך סיכמו חוקרי ה-SEC את הטיפול באחת משבע התלונות שקיבלה רשות ניירות הערך האמריקנית לאורך השנים נגד ברני מיידוף. כעת מתברר שהחקירות היו רשלניות, החוקרים נמנעו מלבקש ייעוץ, בדיקות בסיסיות לא נעשו ומעמדו של מיידוף השפיע אף הוא. המאמר השני בסדרה על פרשת ההונאה הגדולה בתולדות ארה"ב עוסק בכשלון מחפיר זה, שאפשר למיידוף לפעול שנים ארוכות ולגרום נזקים של עשרות מיליארדי דולרים.

רשלנות ה-SEC והליקויים בניהול החקירות צריכים להדאיג את העוסקים בשוק ההון בפרט ואת הנסמכים על הרגולטורים בכלל. הליקויים דומים לאלו המתגלים בפעילותם של גופי אכיפה ורגולטורים רבים בעולם ובישראל. הליקויים המרכזיים היו: מיקוד צר מדי של החקירות, התעלמות מפעולות הסתרה של מיידוף, חוסר הבנה של התהליכים בידי החוקרים, התעלמות מהעובדות, הימנעות מבדיקת נתונים מול צדדים שלישיים, מתן חשיבות יתר למעמדו של מיידוף, מאבקי יוקרה בין רגולטורים וגאוות-יתר שלהם.

אוסף המניות
בנק ירושלים

בנק ירושלים הוקם בשנת 1963 ביוזמתו של זלמן שובל, לימים חבר כנסת ושגריר ישראל בוושינגטון, ועסק בתחום המשכנתאות. ב־ 1992 הבנק הנפיק לראשונה מניות לציבור בבורסה.

באותו עשור הרחיב הבנק משמעותית את פעילותו בתחום הליווי הפיננסי לנדל"ן עד כדי 40% מסך  האשראי שלו. היקף זה, יחד עם קשיי החזר של חלק מהלווים, הביא את המפקח על הבנקים להורות על עצירה זמנית במתן האשראי על ידי בנק ירושלים לתחום זה.

בשנת 1997 קיבל הבנק רישיון מוסד כספי, שהרחיב את סוגי פעולותיו, וב־ 1998 קיבל רישיון בנק מסחרי כחלק ממאמץ הבנק להיכנס לתחום האשראי העסקי, ההלוואות והחסכונות למגזר הפרטי.

הבנק נמצא בשליטת חברת ייצוא, שבשליטת משפחת שובל וצאצאי משפחת מאיר, מקימי מגדל  שלום בתל אביב. הוא הבנק הקטן האחרון שנותר עצמאי לאחר 2010 , לאחר שבלחצו של בנק ישראל נמכרו או מוזגו כל יתר הבנקים הקטנים.

(מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)

דילוג לתוכן