טל: 03-5198000 | פקס: 03-5198001 | info@barlev.co.il

הכשרות

במשך למעלה מ-30 שנות קיומו הכשיר משרד ברלב מאות איש בתחומים שונים של הביקורת החקירתית, במסגרת הרצאות, קורסים, קורסים אקדמיים, סמינריונים וקורסים אינטנסיביים בתנאי פנימייה. ההכשרות ניתנו לרואי חשבון, מבקרים פנימיים, עורכי דין, מנהלי כספים, סטודנטים, רשויות אכיפה ועוד, בארץ ובעולם. חלק מההכשרה כוללת סימולציה מעשית, על בסיס אירועי אמת בהם טיפל המשרד.

המשרד יכול להתאים לפורום הייעודי של הלקוח את ההרצאות וההכשרות המתאימות בביקורת חקירתית. המשרד מעמיד חומר ביבליוגרפי מתאים להרצאות ולהכשרות, ולפי הצורך משתף בסגל ההוראה מרצים אורחים בדיסציפלינות שונות. מהיקף שעות מסוים מעניק המשרד תעודות למשתתפי ההכשרה.

משרד ברלב מסייע גם לגורמים מקצועיים כגון עורכי דין, רואי חשבון ובעלי תפקידים נוספים בהכשרות וסמינרים לצורך העשרה והבנה של כלים מעולם הביקורת החקירתית.

זכוכית מגדלת

תפוס מקום

רמת הפיקוח והבקרה על הפעילות הכספית בשלטון המקומי נמוכה, ויעידו על כך ריבוי החקירות, כתבי האישום וההרשעות במגזר זה. מגוון הפעולות והשירותים שמספקות הרשויות המקומיות, החל מרישוי הבנייה וכלה בפינוי פסולת, המחייבים מגע יומיומי עם האוכלוסייה המקומית, יוצר כר נרחב לפעולות לא-תקינות בשלטון המקומי ובעקבותיהן ביקוש לביקורות חקירתיות.

השיפורים הטכנולוגיים בפעילות הרשויות המקומיות, כגון מוקדי מידע ובקרה דיגיטליים, גבייה דיגיטלית ועוד, משפרים מחד את הבקרה והפיקוח על הפעילויות השונות שלו, אך מאידך מעלים את רמת התחכום בביצוע פעולות חריגות (כולל פעולות הונאה) ואת הרמה הנדרשת לאיתור פעולות חריגות אלו. לאורך השנים נחשפו ליקויים ואף עבירות פליליות במגוון רחב של פעילות השלטון המקומי, כגון: שכר העובדים, התקשרויות עם ספקים ויועצים, גביית היטלים ומיסים מקומיים, התקציב הבלתי-רגיל, רישוי הבנייה וניהול הנכסים.

אוסף המניות
בנק קומרסיאל דה פלסטין

נחשב לבנק הלאומי של ערביי פלשתין. הוקם בשנת 1909 ופעל עד שנת 1920. הבנק הורכב מעובדים מוסלמים, נוצריים ויהודים. הבנק נוהל על ידי סלים ביי איוב, נוצרי. כיו"ר הבנק שימש איסמאעיל ביי אל חוסייני, מוסלמי ויצחק די אבילא, מראשוני תנועת המכבי, שימש כסגן מנהל הבנק מ-1909 עד 1918.

לבנק היה חברה בת עות'מאנית לבצוע עבודות ציבוריות בירושלים, כולל: תאורה, חשמל, ביוב וטלפונים. חלק מזיכיונות החברה הועברו לחברת החשמל והשרות הציבורי לירושלים בע"מ. חברת הבת פעלה לביצוע עבודות ציבוריות שהיו נחוצות לירושלים כאויר לנשימה, כולל סלילת רשת חשמליות בהיקף של 20 ק"מ סביב שעריה והבאת מים לעיר מראש העין.

כיום ידוע כי מחצית ממניות הבנק הוחזקו על ידי חברת אנגלו-פלשתינה (אפ"ק), ביוזמתו של לבונטין (די אבילא עצמו היה עובד של אפ"ק), ממקימי אפ"ק, שהניח כי ייקל עליו להשיג זכיונות שונים למפעלי פיתוח, בהיות הבנק חברה עות'מאנית עם מנהלים ערביים.

בין השאר רכש הבנק אדמות בין רפיח לאל ערי שלמטרות התיישבות יהודית עתידית, בחסות אזרחית בריטית שישבה בקאהיר, על מנת להתגבר על הקשיים בהעברת קניין ליהודים. נרכשו כעשרת אלפים דונם, שנמכרו בשנת 1912 לאפ"ק.

במהלך פירוק הבנק התחוור למפרק, בשנת 1921, על עסקת מקרקעין זו, אולם בנק אפ"ק משך ידו מהעיסקה בגלל אי רצונו להיות מעורב בהסתבכויות פוליטיות אפשריות. הופיין, מנכ"ל אפ"ק כתב בשנת 1933: "טוב לנו שההתפתחות הפוליטית של הדבר הזה נשארה בתוך משרדי הממשלה באל-עריש, בקאהיר ובלונדון ובתוך תיקיהם-הם, ולא יצאה אל העיתונות הערבית. אולם אם נעשה עוד צעד בדבר, אזי יצא החוצה, ואוונטורה אחת של עבר הירדן מספיקה, ושתיים יותר מדי".

 

(מתוך אוסף של צבי ויהודה ברלב – משרד ברלב ושות', רואי חשבון)

דילוג לתוכן